מקור משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות ד׳
1 שְׁמוֹנָּה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִין בַּתּוֹרָה. וְהֵן הַחלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב וְהָאֲנָקָה וְהַלְּטָאָה וְהַכֹּחַ וְהַתִּנְשֶׁמֶת וְהַחֹמֶט. טֻמְאַת כֻּלָּן שָׁוָה וְהֵן הַנִּקְרָאִין שֶׁרֶץ לְעִנְיַן טֻמְאָה:
2 הַשֶּׁרֶץ אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע וּכְלֵי חֶרֶס בָּאֲוִיר וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. וְהַנּוֹגֵעַ בּוֹ אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ. וְשִׁעוּר טֻמְאָתוֹ בְּכַעֲדָשָׁה וְכָל הַשְּׁרָצִים מִצְטָרְפִין לְכַעֲדָשָׁה:
3 הָאֵיבָרִים אֵין לָהֶן שִׁעוּר. אֵיבָר מִן הַשֶּׁרֶץ כִּבְרִיָּתוֹ:
4 בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת שֶׁהוּא פָּחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה בֵּין שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַחַי בֵּין שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַמֵּת מְטַמֵּא טֻמְאָתוֹ. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּבָּשָׂר שֶׁעָלָיו אוֹ בַּמֹּחַ שֶׁבָּעֶצֶם כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה:
5 בָּשָׂר מִן הַחַי הַפּוֹרֵשׁ מִן הַשֶּׁרֶץ טָהוֹר שֶׁאֵין מְטַמֵּא אֶלָּא אֵיבָר הַדּוֹמֶה לַשֶּׁרֶץ כֻּלּוֹ. מַה שֶּׁרֶץ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת אַף אֵיבָר הַפּוֹרֵשׁ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת:
6 הַכֻּלְיָא וְהַכָּבֵד וְהַלָּשׁוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֵיבָר וְאֵין עוֹשִׂין חֲלִיפִין הֲרֵי הֵן כְּבָשָׂר. וְאִם פֵּרְשׁוּ מִן הַחַי טְהוֹרִין:
7 דַּם הַשֶּׁרֶץ כִּבְשָׂרוֹ וּמִצְטָרֵף לְכַעֲדָשָׁה כָּל זְמַן שֶׁהוּא מְחֻבָּר בַּבָּשָׂר:
8 עַצְמוֹת הַשֶּׁרֶץ וְגִידָיו וְצִפָּרְנָיו טְהוֹרִין. וְעוֹר הַחלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב וְהַתִּנְשֶׁמֶת טָהוֹר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לַח וַעֲדַיִן לֹא עִבְּדוֹ וְלֹא הָלַךְ בּוֹ. אֲבָל עוֹר הָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט כִּבְשָׂרָן וּמְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה. וְאִם עִבְּדָן אוֹ שֶׁהִלֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה טְהוֹרִין. וְכַמָּה הִיא כְּדֵי עֲבוֹדָה כְּדֵי הִלּוּךְ אַרְבָּעָה מִילִין:
9 קוּלְיַית הַשֶּׁרֶץ הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָהוֹר אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְלֵאָה מֹחַ וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַמֹּחַ מִתְקַשְׁקֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מַעֲלֶה אֲרוּכָה. אֲבָל אִם הָיָה עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה בָּהּ מִבַּחוּץ הֲרֵי הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא כְּכָל הָאֵיבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. נִקְּבָה הַקּוּלִית בְּכָל שֶׁהוּא הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם טָמֵא:
10 בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ הַמְרֻקֶּמֶת אַף עַל פִּי שֶׁהַשֶּׁרֶץ נִרְאֵית מִתּוֹכָהּ טְהוֹרָה. נִקְּבָה כָּל שֶׁהוּא הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא:
11 שֶׁרֶץ שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה הַנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר טָמֵא וּבָאֲדָמָה טָהוֹר. וְאִם הִשְׁרִיץ עַל פְּנֵי כֻּלּוֹ אַף הַנּוֹגֵעַ בָּאֲדָמָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה צוּרָתוֹ טָמֵא:
12 בְּשַׂר הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּפְסַד וְהִבְאִישׁ וְנִפְסַל מִלֶּאֱכל הַכֶּלֶב טָהוֹר. יָבַשׁ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כַּחֶרֶשׂ אִם יָכוֹל לְהַשְׁרוֹת בְּפוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת וְלַחֲזֹר לַח כְּשֶׁהָיָה מְטַמֵּא וְאִם לָאו טָהוֹר וַאֲפִלּוּ כָּאֳכָלִין טְמֵאִים אֵינוֹ מְטַמֵּא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמִקְצָת הַשֶּׁרֶץ. אֲבָל שֶׁרֶץ שֶׁיָּבַשׁ וְשִׁלְדּוֹ קַיָּם אוֹ שֶׁנִּשְׂרַף וְשִׁלְדּוֹ קַיָּם הוֹאִיל וְתַבְנִית כֻּלּוֹ עוֹמֶדֶת הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא. וְקָרוֹב בְּעֵינַי שֶׁטֻּמְאָה זוֹ מִדִּבְרֵיהֶם:
13 כְּזַיִת מִן הַנְּבֵלָה אוֹ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ שֶׁצָּמְקוּ וְחָסְרוּ טְהוֹרִין. פָּחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ וּפָחוֹת מִכְּזַיִת מִן הַנְּבֵלָה שֶׁתָּפְחוּ וְעָמְדוּ עַל כַּשִּׁעוּר מְטַמְּאִין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. הָיוּ בַּתְּחִלָּה כַּשִּׁעוּר וְצָמְקוּ וְחָזְרוּ וְתָפְחוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשִׁעוּרָן הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין כְּשֶׁהָיוּ דִּין תּוֹרָה. וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בִּכְזַיִת מִן הַמֵּת:
14 הַשֶּׁרֶץ אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁיָּמוּת. הֻתְּזוּ רָאשֵׁיהֶן אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הָרֹאשׁ מְעֹרֶה בְּעוֹר הַגּוּף אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְפַרְכְּסִין כִּזְנַב הַלְּטָאָה מְטַמְּאִין. שְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים כֻּלָּן כְּגוֹן הַצְּפַרְדֵּעַ וְהַנָּחָשׁ וְהָעַקְרָב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה הֲרֵי הֵן טְהוֹרִין מִכְּלוּם וַאֲפִלּוּ כָּאֳכָלִין טְמֵאִין אֵינָן. וְאֵין לְךָ בְּכָל הַשְּׁרָצִים מַה שֶּׁמְּטַמֵּא בְּמוֹתוֹ חוּץ מִשְּׁמוֹנַת הַמִּינִין הַמְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה:
פירוש משנה למלך על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות ד׳
1 שמונה שרצים האמורין בתורה כו'. תניא בפרק העור והרוטב דף קכ"ז הצב למינהו להביא הערוד וכן הנפלים וסלמנדרא וכ"כ הר"ש בריש מס' כלים ולא ידעתי למה השמיט רבינו ברייתא זו:
2 דם השרץ כבשרו כו'. לא איצטריך ה"ט אלא כדי שיהיה אב לטמא אדם וכלים אבל לטמא אוכלין ומשקין תיפוק ליה משום משקין טמאים וכדאיתא לעיל פ"א דין ד' ואין שיעור לטומאת משקין כמ"ש לקמן פ"ד מהלכות טומאת אוכלין דין ב' יע"ש:
3 פחות מכעדשה כו'. א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לקמן פ"ד מה' טומאת אוכלין דין א':